אוסלנדר, שלו ושות' - עורכי דין ונוטריון

בתי המשפט עת"מ 000355/05

בימ"ש לעניינים מינהליים ב"ש תאריך: 01/12/2005

בפני השופט יוסף אלון

בעניין: גילי ויואל עזריה בע"מ העותרת

ע"י ב"כ עו"ד שמואל אוסלנדר ואח'

נ ג ד

1. עירית באר שבע

2. החברה הכלכלית לפיתוח ב"ש

שתיהן ע"י ב"כ עו"ד ציון בר-אל ואח'

3. החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ המשיבות

ע"י ב"כ עו"ד ענת גפני

פסק דין

1.עירית באר שבע [המשיבה 1] באמצעות החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע [המשיבה 2] פרסמו מכרז "לביצוע חמשה מגרשי אימונים, מבני אגודות, חדר טרפו ועבודות פיתוח".

בפתיחת תיבת ההצעות [ביום 7.9.05] נמצאה הצעתה של העותרת הצעה יחידה במכרז.

ביום 14.9.05 התכנסה ועדת המכרזים של המשיבה 2 והחליטה שלא לקבל את הצעת העותרת "משום היותה הצעה יחידה ומשום היותה גבוהה ב-64% מהאומדן".

וביתר פירוט, אומדן עלות הביצוע של המכרז עמד בסכום כולל של כ-21,250,000 ₪, ואילו הצעת העותרת [שהיתה כאמור היחידה במכרז] הסתכמה בסכום כולל של כ-34,866,000 ₪.

יצויין כי אומדן העיריה בסכום הכולל של כ-21,250,000 ₪ פורט במסמכי המכרז גופו [על גבי טופס "ריכוז הצעת הקבלן"], כאשר המציע נדרש לציין את שיעור ההפחתה או התוספת לכל פרק מאותו אומדן.

במכתב מיום 26.10.05 הודיעה המשיבה 2 לעותרת על החלטת ועדת המכרזים ודחיית הצעתה.

לטענת המשיבה 2, נמסרה על כך הודעה בעל פה למנכ"ל העותרת עוד ביום 2.10.05, אולם העותרת מכחישה דבר הודעה בעל פה זו.

2.לאחר דחיית הצעת העותרת, פנו העיריה והחברה הכלכלית שלה אל החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי [המשיבה 3 - להלן: "משכ"ל"] בבקשה כי תבדוק אפשרות ביצוע הפרוייקט, נשוא המכרז, בדרך של פנייה לקבלת הצעות מהחברות הרשומות אצלו כזוכות במכרז הכללי שפירסם לסוג עבודות שכזה.

העיריה והחכ"ל הודיעו למשכ"ל כי האומדן לעבודות הינו כ-21 מיליון ₪ וזוהי מגבלת התקציב שלהן.

ב-9.10.05 הודיע המשכ"ל לעיריה כי עפ"י בדיקתם, הדבר ניתן לביצוע וכי היקף הפרוייקט הוא כ-20 מיליון ₪.

ביום 11.10.05 פנתה משכ"ל לשבע חברות קבלניות, וביניהן העותרת, לקבלת הצעותיהן לביצוע הפרוייקט וזאת עד ליום 30.10.05 [להלן: "מכרז משכ"ל"].

ביום 30.10.05 הודיעה משכ"ל לשבע החברות הקבלניות הנ"ל, כי המועד להגשת ההצעות [30.10.05] נדחה - וכי "על מועד חדש תצא הודעה בנפרד".

משנתברר לעיריה כי אומדן הביצוע ב"מכרז משכ"ל" מסתכם בסכום של כ-27 מיליון ₪, בעוד תקציבה הינו כאמור כ-21 מיליון ₪, הורתה העיריה למשכ"ל ביום 14.11.05 להפסיק את נוהל הצעת המחיר של "מכרז משכ"ל" הנ"ל, ובמקביל החליטה העיריה לפרסם מכרז חדש מטעמה לביצוע עבודות בהיקף המצומצם משמעותית מהמכרז הראשון, כאשר העבודות במכרז מתוכנן זה יתייחסו לשלושה מגרשי אימונים בלבד [במקום חמשה במכרז המקורי] ובהיקף עבודות מצומצם יותר, גם באותם שלושת המגרשים.

ביום 16.11.05 הודיעה משכ"ל לשבע החברות הקבלניות [ובהן העותרת] על הפסקת הליך הגשת ההצעות.

3.עתירה זו שבפני הוגשה ע"י העותרת ביום 14.11.05 והובאה בפני למחרת היום - 15.11.05 - לאמור, יום אחד בטרם נשלחה הודעת משכ"ל [מ-16.11.05] בדבר ביטול הליך "מכרז משכ"ל".

העתירות שבעתירה הן להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים של המשיבה 2 [מיום 14.9.05] לדחיית הצעת העותרת ב"מכרז הראשון", לקבוע כי העותרת היא הזוכה באותו המכרז ולהורות על ביטול הליכי מכרז חשכ"ל.

בנוסף ביקשה העותרת צו ביניים להפסקת הליכי מכרז משכ"ל, וזאת עד להכרעה בעתירה גופה. צו הביניים הוצא במעמד העותרת בו ביום - 15.11.05 - והבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים ליום 29.11.05 ולאותו המועד נקבע גם הדיון המוקדם בעתירה גופה.

מתגובות המשיבות שהוגשו טרם אותה ישיבה נתברר, כמפורט לעיל, כי עוד ב-14.11.05 הורתה העיריה למשכ"ל להפסיק את הליך הגשת ההצעות [במכרז משכ"ל], כי משכ"ל הודיעה על כך לעותרת [ולשאר הקבלנים] - והכל בטרם הובא דבר עתירה זו לידיעת המשיבות.

לאור זאת הודיע ב"כ העותרת בישיבת 29.11.05 כי בקשת צו הביניים מתייתרת ולאור זאת נמחקה הבקשה.

4.ב"כ העותרת טען בדיון כי על אף ביטול "מכרז משכ"ל" ועל אף הודעת העיריה לפיה עומדת היא לפרסם מכרז חדש לביצוע עבודות להקמת 3 מגרשי אימונים בלבד, במפרטים שונים ומצומצמים מאלה שבמכרז הראשון - עומד הוא על עתירתו.

לטענתו, המכרז המקורי [שהתייחס ל-5 מגרשים במפרטי ביצוע נרחבים] כלל הוראה המאפשרת לעיריה לצמצם בהיקף העבודות, הצעת המחיר שנתבקשה מהמשתתפים היתה בדרך של נקיבת מחירים בפרטים השונים שבכתבי הכמויות - ועל כן דין הוא שהצעת העותרת במכרז הראשון תתקבל, וכי העבודות שמבקשת העיריה לבצע בשלב הנוכחי יימסרו לידי העותרת בהתאם למחירי הפרטים והכמויות שנקבה בהצעתה למכרז הראשון.

טענת העותרת הינה כי דחיית הצעתה במכרז הראשון בנימוק שהיתה גבוהה ב-64% מאומדן העיריה - החלטה פסולה היא.

זאת, הואיל ופער המחירים שבין הצעתה במכרז לבין העלות הנקובה באומדן העיריה - יסודו בעלויות מימון המתווספות על עלויות הביצוע. זאת, הואיל ועפ"י תנאי המכרז, חשבונות הביצוע אמורים היו להתפרש על פני 36 תשלומים חודשיים שמשמעותם - הטלת מלוא עלויות המימון על המציע.

עוד טוענת העותרת, כי אומדן העלויות של העיריה היה בלתי ריאלי - והראיה, שלמכרז חשכ"ל צורף אומדן הגבוה ב-32% מאומדן המכרז הראשון של העיריה.

העותרת מוסיפה ומציינת כי גם אומדן משכ"ל [הגבוה לטענתה ב-32% מאומדן העיריה] הינו בלתי ריאלי בעליל ונמוך משמעותית ממחירי השוק.

5.דין העתירה להידחות, הן לגופן של טענות העותרת כנגד החלטת ועדת המכרזים, והן לנוכח ההתפתחויות שחלו לאחר אותה ההחלטה ואשר פורטו לעיל.

תנאי המכרז והסכם ההתקשרות שצורף לו לעניין "המרכיב המימוני" שעל המציע לשאת בו בפרוייקט נשוא המכרז - היו ברורים ומפורטים מלכתחילה - וזאת כמפורט בסעיף 25 לפרק ב' של תנאי המכרז, ובפרט בס"ק 25 (ג)(2) הימנו.

באותו הסעיף נקבעה פריסת תשלומי הביניים ל-36 תשלומים חודשיים תוך קביעה מפורשת כי על אלה תתווסף הריבית בשיעורים הקבועים שם.

לאמור, עפ"י תנאי המכרז נקבע מנגנון פנימי ומובנה להוספת "עלויות המימון" שיישא בהן המציע [עקב פריסת התשלומים הארוכה], וזאת בשיעורי הריבית המוגדרים שם כמצטברים על העלויות הנומינליות שעל המציע לנקוב בהם בהצעתו.

עולה איפוא כי טרוניית העותרת לפיה יש להתייחס לאומדן העיריה כאומדן שעל גביו יש להוסיף את עלויות המימון - לאו טרוניה היא, זאת הואיל והפער האמור של 64% מתייחס למחירי האומדן הנומינליים ללא תוספת עלויות המימון.

על כן, משנמצאה הצעת העותרת גבוהה ב-64% מאותו האומדן, ומשהיתה זו ההצעה היחידה במכרז - איני מוצא טעם לפגם או לפסול בהחלטת ועדת המכרזים לדחות אותה הצעה. אדרבא, החלטה זו עולה בקנה אחד עם דיני המכרזים ומגמתם.

6.אוסיף ואציין כי גם אם נניח לצורך הטיעון [ולצורך כך בלבד] כי העיריה טעתה משמעותית כלפי מטה באומדן העלויות של העבודות נשוא המכרז ובדיעבד נתברר נתברר לה שעלות הפרוייקט נשוא המכרז עולה בפועל בלמעלה מ-60% מהאומדן השגוי - לא היה בנתון זה, כשלעצמו, להביא מניה וביה לקבלת הצעת העותרת ולגזור על העיריה את חובת ביצועו.

משניגשת עיריה לפרסם מכרז לביצוע פרוייקט, חייבים הדברים להיות במסגרת התקציב שייעדה ואישרה לכך מבעוד זמן.

אם נתברר כי נפלה טעות שאינה במזיד או בכוונת מכוון באומדן שערכה העיריה, מחייבים כללי המינהל התקין והראוי לאפשר לה לתקן טעות שכזו ולהימנע מלגזור על העיריה ועל בני העיר קבלת התחייבות כספית בהיקף החורג משמעותית מעל ומעבר לתקציב שאושר והוקצה לשם כך.

במקרה שכזה, יתכן ותקום למציע במכרז עילת תביעה שיסודה בהתרשלות שנלוותה להכנת האומדן ולהוצאות שנגרמו לו כתוצאה מכך, אולם אין מקום בנסיבות שכאלה לגזור על הרשות ועל הציבור ביצוע פרוייקט החורג בעליל ומשמעותית מהתקציב שנקבע ואושר לכך.

אבהיר כי אין בדברים דלעיל משום קביעה כלשהי כי בענייננו אמנם נמצא אומדן העיריה מוטעה משמעותית, שכן הנתונים שבכתבי בית הדין אין די בהם לבירור ממצה בנושא זה.

7.לאור המפורט בתגובת העיריה והמשיבה 2, לפיה העיריה עומדת לפרסם מכרז חדש לביצוע עבודות בהיקפים ובמפרטים הקטנים באופן משמעותי ביותר מההיקפים נשוא המכרז הראשון - איני מוצא מקום לטענת העותרת כי העיריה מנועה מפרסום מכרז שכזה, שכן עליה ליתן העבודות - בהיקפן החדש - לעותרת עפ"י מחירי הפריטים שבהצעתה הראשונה.

ראשית, משנדחתה הצעת העותרת עקב היותה גבוהה ב-64% מאומדן העיריה, רשאית העיריה לצאת במכרז חדש לקבלת הצעות חדשות לאותן העבודות.

שנית, לא הרי מכרז לבניית חמשה מגרשי אימונים הכוללים מועדוני קבוצות ומשטחי דשא סינטטי כהרי מכרז לבנית שלושה מגרשים ללא המרכיבים הנוספים הנ"ל.

שכן, יתכן מאד ומאגר המציעים הפוטנציאליים לגבי המכרז המתוכנן והמצומצם בהיקפו שונה מעצם היקפו ומסגרתו ממאגר המציעים הפוטנציאליים במכרז הראשון המורחב והגדול ממנו בהרבה.

טענת העותרת כי אלו שתי סיטואציות זהות הנגזרות אך ורק ממרכיבי היחידות והפרטים שבמכרז הראשון - מתעלמת מהיבט זה של הדברים - שכן המדובר כאמור בשני פרוייקטים השונים במהותם הכוללת.

שוני זה מתבטא כאמור הן במאגר המציעים הפוטנציאליים השונה זה מזה, והן בהתייחסות הכלכלית השונה של מציע פוטנציאלי לכל אחת משתי הסיטואציות האמורות.

8.על אף תוצאת הדברים, לפיה דין העתירה להידחות, איני מוצא לחייב העותרת בהוצאות המשיבות - וזאת נוכח הפגמים שבהתנהלות המשיבות 1 ו-2, בכל הקשור למתן ההודעה לעותרת על החלטת ועדת המכרזים ואי החזרת הערבות הבנקאית במצורף לאותה הודעה.

9.סוף דבר - העתירה נדחית.

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

ניתן היום כ"ט בחשון, תשס"ו (1 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.

יוסף אלון 54678313-355/05

יוסף אלון - שופט

עת"מ 355/05 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' עיריית באר שבע