אוסלנדר, שלו ושות' - עורכי דין ונוטריון

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו א 049168/03

בפני: כב' השופטת נועה גרוסמן בש"א 151859/04

תאריך: 01/04/200

בעניין: 1 . לפיד יעקב

2. לפיד יאיר תובעים/משיבים

ע"י ב"כ עו"ד אבשלום זהבי

נ ג ד

יונברסל מוטורס ישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד דניאלה אברמוביץ נתבעת/מבקשת

.

החלטה

רקע כללי:

המשיבים הגישו לביהמ"ש ביום 11.08.03 כתב תביעה על סכום של 177,783 ₪ נכון למועד הגשתה.נ

המבקשת הינה חברה רשומה בישראל שעיסוקה ביבוא רכב ומכירתו. (סעיף 1 לכתב התביעה).ב

המשיבים טוענים כי בחודש אוקטובר 1995 נרכש על ידם מהמבקשת רכב נוסעים בעסקת ליסינג באמצעות חברת פמה ליסינג בע"מ (להלן: "פמה"). (סעיף 2 לכתב התביעה).ו

לטענת המשיבים, על רקע מצבור תקלות שנתגלו בשני רכבים שנרכשו מן המבקשת וניסיונותיה לתקנן לא הועילו, ביקשו המשיבים לבטל את שתי העסקאות. לשם כך ניהלו מו"מ עם הנהלת המבקשת, בידיעת פמה ובהסכמתה. (סעיף 3 לכתב התביעה).נ

המשיבים גורסים כי לאחר מו"מ ממושך הסכימה המבקשת ביום 13.8.96 לביטול העסקאות ולרכישת כלי הרכב (להלן: "ההסכם"). בעקבות מו"מ זה הודיעה המבקשת לפמה על הסכמתה לרכוש ממנה בחזרה את הרכב תמורת יתרת חשבונם של המשיבים בגין רכישת הרכב שבאותה עת עמדה על 172,783 ש"ח. (סעיפים 4א ו-4ד כתב התביעה).ב

לטענת המשיבים, המשיב 1 פעל כפי שהונחה על ידי מנהל פמה וניסה למסור את הרכב לנציגה של המבקשת. אולם, נציג המבקשת מיאן לקבל לידיו את הרכב. בעקבות זאת, פנה המשיב 1 למנכ"ל המבקשת בבקשה לברר מדוע אינו מכבד את ההסכם שהושג, ונענה כי ההסכם מבוטל. (סעיפים 4ה, 5א ו-5ד לכתב התביעה).ו

המשיבים גורסים כי בנסיבות אלה המשיב 1 שב ופנה למבקשת ולפמה בבקשה למסור את הרכב לידיהם אך נענה בשלילה. לבסוף, הצהיר המשיב 1 בפני מנהל פמה כי הוא לא ייעשה ברכב כל שימוש והוא משאיר את הרכב בכתובת מדויקת בתל-אביב ליד מקום מגוריו, בהמתנה להודעה בדבר מסירת הרכב כפי שיונחה. (סעיפים 5ה-5ז לכתב התביעה).נ

לטענת המשיבים ביום 2.11.96 הגיעו שלוחי פמה וניסו לגרור את הרכב, אולם בטרם עשו זאת ירד אליהם המשיב 1, נתן להם את המפתחות ובכך חשב כי בא העניין על פתרונו. (סעיף 6ג לכתב התביעה).ב

באותו הזמן, כך טוענים המשיבים, נקטה פמה שורת צעדים בלשכת ההוצאה לפועל באילת, במעמד צד אחד, שנועדו לתפיסת הרכב ולמכירתו והגישה כנגד המשיבים תביעה בסדר דין מקוצר בגין ההפרש, בין התמורה בעד הרכב לבין יתרת חוב המשיבים על פי חוזה הליסינג. (סעיפים 6א ו-7א לכתב התביעה).ו

לטענת המשיבים, משנודעו להם הדברים הגישו בקשה לביטול פסק דין ולעיכוב הליכי הוצאה לפועל, שנדונה לאחרונה בבית משפט זה אך עד מועד הגשת תביעה זו לא ניתנה החלטה לגביה. (סעיף 7ב לכתב התביעה).

המשיבים מבקשים לחייב את המבקשת בשל הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפרת ההסכם. בנוסף, המשיבים מבקשים לחייב את המבקשת בהוצאות בגין הגשת הבקשה לביטול פסק הדין ובהוצאות המשפט אם תדחה בקשת המשיבים לביטול פסק הדין. לפי אומדן המשיבים הסכום הכולל אותו יש להטיל על המבקשת עומד על 177,783 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.ב

ביום 31.8.03 הגישה המבקשת כתב הגנה כנגד התביעה ובו טענה כי אומנם הציעה לרכוש את כלי הרכב ואולם תנאי לביצוע הרכישה היה הסכמת בעלות כלי הרכב (שהן חברות המימון) לכך. אולם, עד מהרה התברר כי המשיבים נכשלו בהשגת הסדר חובות עם חברות המימון ולפיכך לא יצאה הרכישה המוצעת לפועל. (סעיפים 5 ו-7 לכתב ההגנה).ו

המבקשת הוסיפה וטענה טענות מקדמיות לפיהן דין התביעה להידחות על הסף. (סעיפים א-ד לכתב ההגנה).נ

ביום 2.12.03 ניתן פסק דין בת.א 70050/96, במסגרת התביעה שהגישה המבקשת נגד המשיב 1. המבקשת סברה כי לפסק דין זה השלכה ישירה על המשך ניהול תביעה זו ועל כן הורה בית המשפט על הגשת בקשה לסילוק על הסף על מנת שתוכרע שאלת מעשה בית דין בתיק זה. (סעיפים א5-א6 לבקשת הדחייה).ב

מהות הבקשה:

לטענת המבקשת בית המשפט קיבל את גרסתה בפסק דין במסגרת ת.א 70050/96 וקבע כי בכל הנוגע להסכם בין הצדדים הרי שזה נכשל בשל חוב שחייב היה המשיב 1 כלפי חברות הליסינג או מי מהן, ועקב דרישתו מהמבקשת כי תפרע את חובו לחברות הליסינג. (סעיף ב2.2 לבקשת דחייה).ו

לטענת המבקשת הקביעה בפסק הדין, בכל הנוגע לשאלת אי ביצועו של ההסכם, יוצרת השתק פלוגתא בין הצדדים. כך שהמשיב 1 אינו רשאי עוד לטעון בכל הנוגע להסכם בניגוד לקביעת בית המשפט בפסק הדין או לחלוק על קביעה זו ועל כן דין התביעה להידחות. (סעיף ב3.3 לבקשת הדחייה).נ

המבקשת מעלה טענה נוספת לפיה דין התביעה להידחות בשל מעשה בית דין מסוג השתק עילה. (סעיף ב3.4 לבקשת הדחייה).ב

המבקשת טוענת כי בת.א 70050/96 נדונה התביעה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך ועל כן שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת זו שהיא בין אותם צדדים ומבוססת על עילה זהה. (סעיפים ב3.4-ב3.5 לבקשת הדחייה).ו

מוסיפה המבקשת וטוענת, כי היה על המשיב 1 לרכז את מלוא טענותיו בנוגע להסכם בהליך הקודם בו ההסכם היווה חלק מרכזי מן הפלוגתאות. לפיכך, העילה כבר נדונה ונבלעה בפסק הדין הקודם, מכאן שהתובע מושתק מלעורר אותה מחדש בהליך אחר. (סעיף ב3.5-ב3.6 לבקשת הדחייה).נ

לבסוף, מוסיפה המבקשת וטוענת, כי דין התביעה של המשיב 2 להידחות בשל חוסר יריבות בינו לבין המבקשת. (סעיף ג2 לבקשת הדחייה).

לטענת המבקשת בינה לבין המשיב 2 אין ולא היו יחסים משפטיים כלשהם באשר האחרון לא רכש מאת המבקשת את איזה מכלי הרכב נשוא ההסכם ולא התקשר עם המבקשת בהסכם או בהתחייבות כלשהי. (סעיפים ג1-ג2 לבקשת הדחייה).ב

לטענת המבקשת מכתב התביעה עצמו עולה כי ההסכם נערך ונחתם בין המבקשת לבין המשיב 1 ואילו המשיב 2 לא היה צד לו, ההסכם לא הופנה כלפיו ואף לא נחתם על ידו. (סעיף ג1 לבקשת הדחייה).ו

יתרה מכך, המבקשת טוענת, מבלי לגרוע מן האמור לעיל, כי גם אם מבקש המשיב 2 להיבנות מן ההסכם אזי שאז חל גם כאן הכלל בדבר מעשה בית דין. (סעיפים ג3-ג4 לבקשת הדחייה).

תגובת המשיבים:

לעניין סוגיית מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא, טוענים המשיבים כי העובדה שבית המשפט כבר הכריע בפלוגתא אינה מספקת כשלעצמה כדי להקים את ההשתק אלא נדרש כי אותה ההכרעה הייתה חיונית לביסוסו של פסק הדין באותה התדיינות. (סעיף ב2(ב) לתגובה לבקשת הדחייה).

לענייננו, טוענים המשיבים כי שאלת עצם קיומו של ההסכם והפרתו לא זו בלבד שלא הייתה חיונית להכרעת בית המשפט בת.א 70050/96 שכן לא השתית את הכרעתו על שאלת קיומו או כישלונו של ההסכם, אלא שלא הייתה דרושה ולא רלוונטית בהיות התביעה מבוססת על עוולות נזיקיות שנגרמו לטענת המבקשת ממעשי המשיב 1. (סעיפים ב2(ג)(2)-ב2(ג)(4) לתגובה לבקשת הדחייה).

עוד מוסיפים וטוענים המשיבים כי לא היה להם יומם בבית המשפט שכן במסגרת התובענה הקודמת לא הובאו כל הראיות ולא הושמעו כל הטענות הדרושות לשם בירור שקול, מדוד, מבוסס ומנומק של סוגיית ההסכם. בין היתר, לא העיד שום נציג של פמה ולא הוגש כראייה המסמך שנכתב על ידי מנכ"ל פמה לעניין סיום עסקת הליסינג. (סעיף ב2(ג)(5) לתגובה לבקשת הדחייה).

לפיכך, טוענים המשיבים כי החלת השתק פלוגתא בנסיבות אלה תהא בלתי צודקת, בלתי הוגנת ובלתי סבירה שכן הפלוגתא בענייננו לא מוצתה ובוררה עד תום. (סעיף ב2(ג)(5) לתגובה לבקשת הדחייה).

לעניין סוגיית מעשה בית דין מסוג השתק עילה, טוענים המשיבים כי השתק עילה משתיק את התובע בלבד, ומכוון להגן על הנתבע. לפיכך, המשיב 1, שהיה הנתבע בתובענה הקודמת אין השתק עילה חל עליו ודין טענת המבקשת בהקשר זה להידחות. (סעיפים ב1(א) ו-ב1(ה) לתגובה לבקשת הדחייה).

לעניין סוגיית היריבות בין המשיב 2 למבקשת, טוענים המשיבים כי רכשו מאת המבקשת רכב בעסקת ליסיניג באמצעות פמה ובכך הגדירו את היריבות ביניהם. (סעיף ג1 לתגובה לבקשת הדחייה).

המשיבים מציינים כי מפרוטוקול הדיון מיום 30.3.03 עולה כי המבקשת עצמה מצביעה על המשיב 2 כצד לעסקת הליסינג ואף הגישה כראייה את הסכם הליסינג עליו הוא חתום. בכך הכירה המבקשת עצמה בחלקו של המשיב 2 וכפועל יוצא ביריבות עמו. (סעיף ג2 לתגובה לבקשת הדחייה).

המשיבים מוסיפים וטוענים כי בכל מקרה אין המשיב 2 כפוף לקביעות בפסק הדין בת.א

70050/96 שכן לא היה כלל צד לתובענה. (סעיף ג3 לתגובה לבקשת הדחייה).

הכרעה:

המבקשת טענה למעשה בית דין כטענת סף לצורך הדיפת תביעת המשיבים בטרם תבורר לגופה. טענה זו חולקה לשניים: טענת מעשה בית דין על שום השתק עילה מפאת זהות העילות בשני ההליכים, וטענת השתק פלוגתא ביחס לפלוגתאות שהוכרעו בין אותם צדדים בהתדיינות הקודמת.

באשר למישור השתק העילה, ההתייחסות למונח היא במובנו הרחב, בשל השיקול הקובע שלא מן הדין להטריד את הצדדים בתביעות רבות בשל אותו מעשה. (אורי גורן נשיא ביהמ"ש המחוזי ת"א-יפו, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, הוצאת סיגא תשס"ג - 2003, עמ' 90). בהתאם לכך, אף שעיקרו של ההליך בת.א 70050/96 נסב על הסוגייה הנזיקית הרי ניכר בו כי הצדדים התייחסו גם לסוגיית טיב ההסכם שהוא עניינה של התובענה כאן.

המבחן לקיום זהות בין עילות התביעה למעשה בית דין הוא אם יכול וחייב היה התובע לרכז את טענותיו הנוגעות למעשה, שבגינו הוא תובע, בתובענה אחת. לענייננו התשובה לכך חיובית, שכן בהליך הקודם היה למשיבים "יומם בבית המשפט", דהיינו ניתנה להם שעת כושר להביא את כל ראיותיהם ולהשמיע את כל טענותיהם בפני בית המשפט שהכריע על בסיס נתונים אלה.

לפיכך טענת השתק העילה בנסיבות עניין זה לא תישמע.

באשר למישור השתק הפלוגתא, הכלל קובע כי אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת

שאלה עובדתית מסוימת שהינה חיונית לתוצאה הסופית והיא הוכרעה שם בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני. (ע"א 247/66, 246 קלאוזנר נ' שמעוני, פ"ד כב(2), 561, 583-584).

הדגש לעניין זה הוא במניעות דיונית להעלות להכרעה פלוגתא שנדונה והוכרעה בין אותם צדדים בהליכים קודמים. (נינה זלצמן, "מעשה בית דין בהליך האזרחי", פרסומי הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, עמ' 137).

במקרה דנן, המדובר בפלוגתא זהה בשני ההליכים ברכיביה העובדתיים והמשפטיים הסבים סביב קיומו וביצועו של ההסכם, בקיום דיון לגופה של הפלוגתא וקביעת ממצא פוזיטיבי לגביה בהתדיינות הראשונה והיותה של הפלוגתא עניין חיוני ומרכזי להכרעה השיפוטית בהליך הראשון.

בנסיבות אלה קם השתק פלוגתא בין הצדדים המונע פתיחת דיון מחודש בשאלת קיומו וביצועו של ההסכם. בסוגיה זו חלה ומחייבת קביעת בית משפט השלום בהליך הראשון.

כהערת אגב, יש לציין בשולי הדברים את העדר היריבות בין המשיבים לבין המבקשת שעומד להם לרועץ שכן כל ההתקשרות הייתה מול חברת הליסינג פמה שהיא בעלת הרכב.

לסיום, חשוב להדגיש את מדיניות בית המשפט, המנחה כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף, היא אמצעי הננקט בלית ברירה. (אורי גורן, שם, עמ' 138). אולם, בענייננו ניתן כבר בהכרעה קודמת פתרון ענייני של המחלוקת, לגופה. במקרה דנן, הכרעה זו הינה סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות סביב אותו עניין.

אשר על כן, אני מעדיפה את עמדת המבקשת וקובעת כי פסק הדין שניתן במסגרת ת.א 70050/96 מהווה מעשה בית דין לגבי התובענה שבכותרת ועל כן דינה להידחות על הסף.

סיכום:

מן המקובץ לעיל, אני קובעת כדלקמן:

1. טענות המבקשת כפי שהובאו בבקשת הדחייה על הסף מתקבלות.

2. כתוצאה מכך אני מקבלת את הבקשה ומורה על דחיית התובענה על הסף.

3. לפנים משורת הדין ובנסיבות המיוחדות של תיק זה שנדחה על הסף אני קובעת כי כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתנה היום י' בניסן, תשס"ד (1 באפריל 2004) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

גרוסמן נועה, שופטת

א 049168/03 לפיד יעקב נ' יוניברסל מוטורסישראל בע"מ